מההודעה לעיתונות:
מיהאי וינטילה הוא אחד מהאמנים הנאיביים הבולטים ברומניה. השילוב בין המגע היצירתי הייחודי שלו, נקודת מבטו המשתובבת ועבודת המכחול המובהקת המאפיינת אותו תורם ליצירת נרטיב אישי במיוחד, הפותח לנו חלון אל תוך נפשה של רומניה במאה ה- 20. בעזרת זיכרונות ילדות עליזים, הוא מספק לנו צחוק ועליצות; באמצעות ראייתו הכנה של חיי היומיום, הוא מספק לנו חום ודמעות. עבודותיו יוצרות קשת ססגונית, המשקפת את חיי ואירועי הקהילה בכפרים ובשדות ובקרב אנשי העם.
וינטילה נולד בקרנסבש ב- 1932 ועבד כווטרינר עד שפצח בקריירה אמנותית בגיל 47. אהבתו לחיות מהדהדת בכל יצירותיו, המתארות את תפקידן הרווח של חיות בכפרים, בחוות ובשדות של רומניה.
ברבים מציורי הנוף העירוני שלו, וינטילה מציג סצנות חורף מחממות לב: ילדים מחליקים על קרח, גולשים במדרונות, זורקים כדורי שלג ובונים אנשי שלג; רכבות מעלות קיטור דוהרות אל תוך התחנה; כפריים דגים בקרח ופועלים נאבקים באיתני הטבע במסעם הביתה. עם חילופי העונות, המתבונן חוזה בקשישה סקרנית צופה על ההתרחשויות בעיירה בעודה תולה בגדים מעדן חלונה; שוטר נוקשה מעותר במדים ממלא את חובותיו בקפידה; וילדים שובבים הנגררים על ידי הוריהם וסבותיהם לכאן ולכאן, אך אינם מרפים לרגע ממזחלת העץ היקרה להם או מכלבלב אהוב במיוחד. וינטילה לא מפספס הזדמנות לעורר את סקרנותנו באמצעות פרטים מפתיעים – דוגמת סצנה של מחליקים שנפלו בקרח בעקבות התנגשות בלתי צפויה – אך משמר ללא קושי את האיזון בציוריו תוך שימוש בקומפוזיציות יציבות ורקעים חלקים.
כשוינטילה לוקח אותנו אל הכפר, הוא מרעיף עלינו שדות פוריים ופורחים, ערימות חציר זהובות-צהובות, גפנים מסתלסלים ושמיים מרהיבים. וינטילה ממקם את בני האדם, בין אם הם עמלים או נחים, בחיקה של אמא אדמה – עובדים את האדמה וסופגים את מנחותיה האינסופיות. ב"קציר החיטה" ניתן לראות נשים וגברים הקוצרים ואוספים את היבול, בעודם מוקפים וחבוקים בידי שדות חמניות נוצצים. ב"אידיליה קיצית" ניתן לחזות ברגע שליו ואינטימי של זוג הנח בשדה מרעה מלבב.
וינטילה חוקר גם את התרחשויות החברתיות המחיות את העיירה – בין אם אלו מתקיימות בחוץ (חתונות ססגוניות, שווקים רוחשים וקונים משעשעים הבוחנים את חלונות הראווה) ובין אם הן מתקיימות בתוך כתלי הבתים והחנויות (הכנת סעודת הערב, גילוח). עינו החדה אינה פוסחת על אף סצנה – מלצרים עמלים, גברים סבאי-בירה, מוסיקאים משתובבים וזוגות אוהבים נטולי דאגות. בציור "האושר הגדול", אנו מתענגים על סצנה המתרחשת במסבאה המקומית, בה הכפריים נהנים ממוסיקה חיה ובירה בקרב חברים. "שחקני הקלפים" מתאר משחק קלפים תחת מנורת מטבח, החושפת את קלפיו של אחד השחקנים ומבטו המודאג, כמו גם את "פרצוף הפוקר" המתוח של אחד או שניים מהשחקנים האחרים.
באופן המעיד על עניינו הנלהב בטבע האדם, וינטילה מצייר מגוון אנשים ודיוקנאות – ובכך מספק במה ויזואלית לדמויות מסקרנות במיוחד. "אימי" חושף את מלאכתה המדוייקת של קשישה הלובשת חולצה וצעיף ירוקים תואמים. בציור "הכנר הגדול", כמעט וניתן לשמוע את המלודיה מהדהדת מכלי הנגינה של המוסיקאי כמו גם ממיתרי ליבו – מלודיה המעוררת עניין ניכר בקרב כל שכניו.
עולמו של מיהאי וינטילה שואב את השראתו מהחיים בכל צורותיהם. התמות שלו מבטאות מחזורים עונתיים כמו גם התפתחות והתחדשות אישית. עבודותיו מציעות נקודת מבט הומוריסטית, אידילית ובעלת נאיביות מרעננת על טבע האדם – כזו שמאמצת אל ליבה את קצב החיים.
גלריה ג'ינא גאה ומתכבדת להציג תערוכת רטרוספקטיבה יוצאת מן הכלל של יצירותיו של האמן מיהאי וינטילה, המהוות מקור אושר לכולנו. באמצעות תערוכה מופלאה זו, הוא העשיר את חיינו וליבנו ובתוך כך הפך את העולם הנאיבי – ואת עולמנו – לעונג עילאי.








