השוני שבדמיון: הנאיביים של ברזיל וארגנטינה

מתוך ההודעה לעיתונות:

התערוכה החדשה בגלריה ג’ינא מאירה את "השוני שבדמיון" בין האמנות הנאיבית של ברזיל וארגנטינה. האלמנטים המשותפים או המאפיינים הדומים כוללים תמימות מרעננת; סצנות פשוטות, קלות להבנה ולעיתים אידיאליות מחיי היומיום; שימוש מקסים בצבעים עזים; פרטנות מדוקדקת; ופרספקטיבה וקנה מידה ילדותיים. עם זאת, הנושאים – ובעיקר הנרטיב שחוגגת כל יצירה – שונים זה מזה בתכלית, ומעניקים לנו ניגודים מחבקים ומרוממים בו זמנית.

האמנות הנאיבית הברזילאית מעוררת דימויים של נופים עשירים בצבעים טרופיים, יערות גשם מרהיבים השופעים בצמחייה ובעלי חיים, סצנות הפועמות בקצב הסמבה והבוסה נובה ובטקסים ריתמיים של הקנדומבלה. ללא ספק, הנאיביות הברזילאית משקפת את השילוב בין תרבויות רבות – פורטוגזית, אפריקאית, אינדיאנית ואסייתית – ושילוב זה יצר קרקע פורייה לאמנים מקוריים במיוחד. הברזילאים מטבעם ספונטניים ויצירתיים, חסרי עכבות בהבעת רגשותיהם, ותכונות אלו משתקפות בבירור ביצירות האמנות הנאיביות שלהם.

בניגוד למגוון ההשפעות התרבותיות על האמנות הברזילאית, האמנות הנאיבית של ארגנטינה מושפעת בעיקר מגלי ההגירה מאירופה, מה שיצר מיזוג של מסורות אירופאיות עם מקומיות. השפעות אלו ניכרות בבירור בעבודותיהם של האמנים הנאיביים הארגנטינאים, המציגות בצבעים ופרטים מחממי לב את התהודה של העיר (ובעיקר בואנוס איירס – "פריז של דרום אמריקה"), את קצב הטנגו, את הדופק של מישורי הפמפס, את הגאווה של הגאוצ’וס ואת היופי השקט של פטגוניה.